אם יש נושא שאין חילוקי דיעות בעולם העסקים על נחיצותו, הרי הוא תחום של תזרים המזומנים. בכל מצב כלכלי ובפרט במצב הכלכלי הנוכחי בארץ ובעולם, הרי שאין כל ספק לגבי חשיבות תזרים המזומנים לעסקים, חברות ופירמות. ישנה מחלוקת עתיקת יומין לגבי שיעור החברות הריווחיות שהגיעו לחדלות פרעון ("פשיטת רגל" בשפה היומיומית) בעקבות בעיות בתזרים המזומנים. חלק מהחוקרים טוענים שמדובר בשמונים אחוז וחלק מתוך החוקרים טוענים כי מעל שמונים ושניים אחוזים מסך החברות שנקלעו לקשיים והגיעו לחדלות פרעון, היו ריווחיות אבל תזרים המזומנים שלהם היה שגוי.
אם יש בעולם נושא שמדברים עליו מספר רב של פעמים אבל לא כולם ערים לכל הצדדים שלו, ולסכנות הטמונות בו - זה תזרים המזומנים. אבל, בניגוד למזג האוויר ששם ניתן לדבר בלבד ולא להשפיע, הרי שדווא בתחום החשוב (ולפעמים הקריטי) הזה של תזרים מזומנים - ניתנת האפשרות המלאה להשפיע על התוצאה הסופית, תזרים מזומנים חיובי, שעומד בתוך המסגרות עם מרווחים סבירים ביותר.
כך או כך, מדובר בנושא שיש לתת עליו את הדגשים המקצועיים מצד מנהלי החברה ומצד צוות האנשים שעובדים בארגון. ברמת ההגדרה הרי שצפי תזרים מזומנים היא פעולה עסקית קריטית להמשך קיום הארגון ובה יש את הפער שבין תקבולים והכנסות לבין הוצאות של העסק. מדוע לא ניתן לבדוק רק הכנסות למול הוצאות? לעיתים, תנאי האשראי של ההכנסות ותנאי האשראי של ההוצאות שונים אחד מהשני (מע"מ דורש שוטף פלוס חמש עשרה בו בזמן שחלק מהלקוחות משלמים שוטף פלוס שישים).
ישנה סיבה נוספת. לעיתים, חלק מתוך התשלומים נדרשים לשלם מראש (חלק משכר דירה או תשלומים לספקים בחו"ל) בעוד התקבולים בגין הכנסות אלו הינן רצף של פעילויות הנדרשות לביצוע לאורך תקופת זמן מוגדרת או כזאת שניתן לדעת אותה בהסתברות זאת או אחרת. כך קורה שלעיתים, ההוצאות יהיו מיידיות, ואילו סעיף ההכנסות (במושגי תקבולים) הן עתידיות.
למשוואה זאת יש כיום אלמנט נוסף והוא הבנק. הבנק, המממן בחלק מהעסקים את האובליגו, יש אינטרסים שונים מהאינטרס העסקי של הלקוח שלו ואינטרסים הפוכים מהאינטרסים של הלקוחות של הלקוח שלו. יש, לאמיתו של דבר, ניגוד אינטרסים ברור. הנהלת הבנק שואפת לצמצם את הסיכון שלה על ידי הקטנת האובליגו שהיא נותנת לבתי עסק או חברות או פירמות או, במקום זאת, להגדיל בצורה משמעותית את הבטחונות והערבויות שבעלי המניות עצמם יספקו לבנק. אם בעבר המאבק היה על גובה הריבית והעמלות - והבנקים רק רצו שהלקוחות שלהם יקחו אשראי נוסף הרי שהיום המאבק העיקרי בנושא האובליגו הוא רצונם של הבנקים להקטין את מסגרות האשראי של הלקוחות שלהם. פעולה, שעלולה לפגוע קשה מאוד בתוך המשוואה של תזרים המזומנים.
הבנקים מקטינים כיום את מסגרות האשראי לא רק של משקי הבית אלא גם של תאגידי ענק, פירמות, יבואנים, יצואנים, חברות עסקיות, מפעלים ועוד.
כלומר יש לתזרים המזומנים בעצם שלושה מימדים. המימד של ההכנסות (הכנסות בעין, לא חשבוניות שטרם נפרעו), המימד השני הוא של ההוצאות (הוצאות פיזיות, כאלו שמקטינות את הכסף שנמצא בקופה ומגדילות את האשראי הנדרש מהבנק) והמימד השלישי הוא של מגבלת האשראי בבנק עצמו. המימד השלישי הנוסף (שלא היה עד לפני מספר שנים כמעט צוואר בקבוק בחישוב תזרים המזומנים), הפך להיות לנושא כבד ומסובך, בפני עצמו.
לכך יש להוסיף עוד שני מרכיב נוסף קריטי ביותר: צפי תזרים המזומנים. כאשר מדברים ודנים על צפי תזרים המזומנים, בודקים בעצם מה יהיה תזרים המזומנים בעתיד ידוע ומוגדר מראש. בעבודה על צפי תזרים המזומנים, וזהה המרכיב הנוסף שיש לקחת בחשבון, יש מקום רב מאוד לאי וודאות אבל עדיין - למרות הכל, אי הוודאות הקיימת בתוך צפי תזרים - עדיפה על חוסר ביצוע של צפי תזרים מזומנים. למרות הכל, כדאי לבצע תהליכים מובנים של תיעוד תזרים המזומנים (ולאחר מכן ניסיונות לשפר אותו) מאשר להגיע אל אירועי תזרים שליליים ביותר.
זאת ועוד. העדר הקיום של צפי תזרים מזומנים דומה לבעל חיים הטומן את ראשו בתוך החול ולא מביט קדימה אל פני הדברים בצורה קבועה ומסודרת. זה לא שמי שלא מכין צפי לתזרים מזומנים אין לו תזרים מזומנים. זה לא שפירמה או ארגון שלא אירגנה את תזרים המזומנים שלה, אין לה אחד כזה. יש לכולם תזרים מזומנים: למשק הבית, לעוסק מורשה, לתאגיד וגם למשרדי הממשלה. השאלה היא האם בודקים פרמטר חשוב זה או מתעלמים ממנו. שאלת קיומו לא מוטלת בספק אלא שאלת בדיקתו וניטורו. השלב הבא, הוא כמובן ביצוע סדרת פעולות שישפרו את התוצאות של צפי תזרים המזומנים.
מהן הפעולות הייעוציות שניתן לבצע על מנת לשפר את תזרים המזומנים: ניהול משא ומתן עם הבנק; הוספת חשבון בנק נוסף; הגדרת מספר הלקוחות המסוכנים; ניסיון לגבות שיקים דחויים מלקוחות חייבים; השגת הסדרי חוב עם לקוחות חייבים; מכירת החובות; ביצוע של פקטורינג; בדיקת האפשרות לבצע ביטוח אשראי; הקטנת הסיכונים עם ספקים על ידי הארכת מועדי התשלום בתמורה למשלוח שיקים דחויים למועד הפרעון; החלפת ספקים בספקים שמוכנים לתת אשראי גבוה יותר; עמידה איתנה מאחורי כל הוצאה בכלל וכל הוצאה במזומן בפרט; עצירת הוצאות בלתי נחוצות לעסק; פריסת תשלומים; לקיחת הלוואות נזילות ועוד.
פעולות אלו נדרשות לביצוע בצורה מקבילה - כלומר, הפעולות למול הבנק במקביל לפעולות למול הלקוחות ואלו, האחרונות, מבוצעות במקביל לתהליכים למול הספקים. כאן המקום להדגיש כי פעילות ייעוץ בנושא זה היא לא ברמה של "חזון אחרית הימים". לא צריך להגיע למצב קטסטרופאלי על מנת להוביל את תזרים המזומנים לתהליך חיובי ולא צריך לחכות ל"טלפון ממנהל הבנק". תזרים מזומנים חכם הינו פעולה שוטפת, קבועה ורציפה אותה יש לבצע בכל שלב בחיי הפירמה, ולבטח בנתוני הכלכלה הנוכחיים בארץ.
כדאי לציין כי תהליכי שינוי אלו, שחלקם הקטן פורט בדף זה, נחשבים היום להכרח בקרב מנהלי בנקים, כאשר פירמה, תאגיד, חברה או יצרן מבקשים לקבל אובליגו או להגדיל אובליגו בבנק. אם בעבר אפשר היה לעבור על זה לסדר היום ולקבל ממנהלי החברה רק ערבויות ובטחונות, היום הבנקים פשוט דורשים בצורה ברורה, צפי של תזרים מזומנים וסט פעולות שיאפשרו להבטיח כי החברה תעמוד מאחורי פעולות אלו לצמצום תזרים המזומנים השלילי ולהתחלת סדרת פעולות שיובילו להעלאת רמת הכספים במזומן של הארגון. שיפור תזרים המזומנים - בכל רגע נתון.
לפרטי היועץ: בועז נחמד, תל-אביב, טלפון: 050-5201857 מייל: boaz8@zahav.net.il
| 
